שיקום רצפת האגן: גישה פיזיותרפית

מבוא לשיקום רצפת האגן

שיקום רצפת האגן מהווה התמחות בפיזיותרפיה המוקדשת להערכה וטיפול בהפרעות שרירי רצפת האגן. תחום זה, שנולד בשנות ה-50 עם עבודתו החלוצית של ד"ר ארנולד קגל, התפתח לגישה טיפולית מולטימודלית המשלבת טכניקות ידניות, ביופידבק, גירוי חשמלי ותכנות מחדש נוירומוסקולרי.

רצפת האגן היא מבנה שריר-גידי מורכב הסוגר את פתח האגן התחתון. היא כוללת שלוש שכבות שריריות, כאשר שריר levator ani הוא השריר העיקרי המבטיח תמיכה באיברי האגן, שליטה על שתן וצואה, ותפקוד מיני.

האפידמיולוגיה של הפרעות רצפת אגן משמעותית: כ-30% מהנשים סובלות מבריחת שתן, ושיעור זה מגיע ל-50% בנשים מעל גיל 60. צניחת איברי אגן פוגעת ב-40-50% מהנשים שילדו וגינלית. שיקום רצפת אגן מומלץ כטיפול קו ראשון על ידי החברות המדעיות הבינלאומיות.

עקרונות יסוד

העקרון הראשון הוא מודעות פרינאלית: עד 30% מהמטופלים אינם מצליחים לכווץ נכון את רצפת האגן ללא לימוד מוקדם. העקרון השני הוא חיזוק שרירי אנליטי, המכוון לסיבי שריר סוג I (איטיים, טוניים) וסוג II (מהירים, פאזיים). העקרון השלישי הוא תיאום פרינאלי-בטני. העקרון הרביעי הוא תכנות מחדש התנהגותי לתיקון התנהגויות לא תקינות.

טכניקות שיקום

ביופידבק מספק מידע ויזואלי או שמיעתי בזמן אמת על פעילות שרירי רצפת האגן. גירוי חשמלי פונקציונלי משתמש בזרמים חשמליים בתדר נמוך — 50 Hz לסיבים מהירים (בריחת שתן במאמץ), 10-20 Hz לנוירומודולציה (בריחת שתן בדחיפות). טכניקות ידניות כוללות בדיקה, עיסוי, שחרור נקודות טריגר ושחרור הידבקויות.

תרגילי קגל כוללים 3 סדרות יומיות של 8-12 כיווצים מקסימליים המוחזקים 6-8 שניות, בתוספת כיווצים מהירים. שיקום יציבתי גלובלי משלב רצפת אגן במערכת ייצוב מותני-אגני.

התוויות ואוכלוסיות יעד

שיקום לאחר לידה הוא ההתוויה השכיחה ביותר — מומלץ 6-8 שבועות אחרי לידה, 10-20 מפגשים. בריחת שתן במאמץ (SUI) מטופלת כקו ראשון בשיקום (רמת ראיות A). בריחת שתן בדחיפות מטופלת בשילוב עיכוב שלפוחית וגירוי חשמלי. מניעת וטיפול בצניחת איברים עשויה להימנע מניתוח בדרגות I-II.

שיקום רצפת אגן גברי מתמקד בבריחת שתן לאחר כריתת ערמונית רדיקלית, עם שיעורי החלמה של 70-90% תוך 3-12 חודשים.

מהלך תוכנית שיקום

הערכה ראשונית כוללת אנמנזה מפורטת, בדיקה קלינית (סולם אוקספורד 0-5), הערכת טונוס מנוחה וכימות דליפות. שלב למידה (מפגשים 1-4): מודעות פרינאלית וביופידבק. שלב חיזוק (מפגשים 5-12): כוח, סיבולת ותיאום. שלב פונקציונלי (מפגשים 13-20): שילוב בפעילויות יומיות ומצבי סיכון.

גרסאות וגישות משלימות

מציאות מדומה וגיימיפיקציה, שיטת דה גאסקה עם נשימה היפופרסיבית, יוגה פרינאלית ופילאטיס מותאם, שיקום כאב אגני כרוני והפרעות מיניות, ושיקום אנו-רקטלי משלימים את הגישה.

התוויות נגד ואמצעי זהירות

התוויות נגד לטכניקות תוך-נרתיקיות כוללות זיהומים פעילים, דימום לא מוסבר, תקופה פוסט-אופרטיבית מיידית, והריון מעבר לשליש הראשון. גירוי חשמלי מנוגד עם קוצב לב, בהריון ועם התקן תוך-רחמי נחושתי. תסמונת מיופאסציאלית דורשת גישה ספציפית — הרפיה לפני חיזוק. כיבוד פרטיות והסכמה מדעת חיוניים.