טיפול בתנועה ובריקוד הוא גישה פסיכותרפויטית המשתמשת בתנועת הגוף כמדיום עיקרי לביטוי ולשינוי. הגישה נוסדה על ידי חלוצות כמו מריאן צ'ייס ומרי ווייטהאוס, ומתבססת על ניתוח תנועה לאבאן ומדעי העצבים של ההתגלמות לטיפול בהפרעות נפשיות, רגשיות ויחסיות.
קונטקט אימפרוביזציה, שנוצר על ידי סטיב פקסטון ב-1972, הוא צורת ריקוד מאולתרת המבוססת על הקשבה מגעית, שיתוף משקל ונקודת המגע בין הרקדנים. בשימוש טיפולי, הוא מאפשר עבודה על אמון, גבולות גופניים, שחרור והתייחסות לאחר, עם יישומים ספציפיים לפוביה ממגע, בידוד חברתי ומוגבלות מוטורית.
ביטוי גופני טיפולי משתמש בתנועה חופשית, ריקוד מאולתר ועבודה על סכמת הגוף ככלים לשינוי נפשי. בהתמקדות בתהליך ולא בביצוע, הוא מסייע לשקם את דימוי הגוף, לשחרר מתחים רגשיים ולטפל בהפרעות אכילה, דיכאון וקשיים זהותיים.
תנועה אותנטית היא פרקטיקה מדיטטיבית וטיפולית של תנועה ספונטנית שפותחה על ידי מרי סטארקס ווייטהאוס, ג'נט אדלר וג'ואן חודורו. המבוססת על היחס בין ה"נע" (mover) ל"עד" (witness), היא שואבת מהפסיכולוגיה היונגיאנית כדי לחקור את הלא-מודע הגופני ולקדם אינדיבידואציה.
ביודאנזה היא מערכת לשילוב אנושי שפותחה על ידי רולנדו טורו ארנדה בצ'ילה בשנות ה-60. מבוססת על מוזיקה, תנועה ומפגש קבוצתי, היא מפעילה חמישה קווי ויוונסיה — חיוניות, מיניות, יצירתיות, רגשנות וטרנסצנדנציה — כדי לחזק את הזהות, הביטחון העצמי והקשר החברתי.