טכניקה אוסטאופתית עקיפה הכוללת שמירת לחץ יציב ומתמשך על רקמה בתפקוד לקוי (שריר, פאשיה, רקמת חיבור) עד שמתקבל שחרור רפלקסיבי של מתחים, המבוסס על תופעה נויורפיזיולוגית של עיכוב רפלקסים עמוד שדרה מגנים.
טכניקה אוסטאופתית תפקודית שגולתה מחדש על ידי ריצ'רד ון בוסקירק, המשלבת גישה ישירה ועקיפה תוך שימוש בכוח דחיסה או הסחה להנחיית הרקמה לניטרליות דינמית.
גישות אוסטאופתיות המכוונות למערכת הפאשיאלית — רשת רקמת החיבור העוטפת את כל האיברים — באמצעות לחץ קל המאפשר לגוף להתגלגל ספונטנית לכיוון פתרון המתחים.
גישה טיפולית שפיתח ג'ון E. אפלדגר המשלבת טיפול קרניוסקרלי עם תהליכי שחרור טראומות פיזיות ורגשיות המשומרות ברקמות הגוף (ציסטות אנרגיה), המאפשרת לגוף להשלים ולשלב תגובות רגשיות שנקטעו בתחילה במהלך הלם או טראומה.