משחק תפקידים טיפולי
גלו את משחק התפקידים הטיפולי, טכניקה מובנית לאימון מיומנויות חברתיות ויחסיות. יישומים ב-CBT, טיפול קבוצתי, ניהול קונפליקטים ופיתוח אסרטיביות.
סקירה כללית
משחק תפקידים טיפולי הוא טכניקה פסיכותרפויטית מובנית שבה המטופל מדמה מצבים בין-אישיים ספציפיים בהנחיית המטפל, כדי לפתח מיומנויות התנהגותיות, רגשיות וקוגניטיביות חדשות. בניגוד לפסיכודרמה החוקרת את העולם הפנימי באופן פתוח וספונטני, משחק תפקידים טיפולי מכוון למטרות מדויקות: רכישת התנהגות ספציפית, התגברות על פחד חברתי מזוהה או הכנה לאינטראקציה קשה צפויה.
טכניקות מרכזיות
אימון תפקידים הוא הצורה המובנית ביותר: המטפל מזהה התנהגות מטרה עם המטופל ועובד עליה בשיטתיות דרך מודלינג, חיקוי, משוב מפורט וחזרה. מודלינג מבוסס על תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה. חזרה התנהגותית כוללת תרגול חוזר בתנאים מתקדמים בהדרגה. החלפת תפקידים מותאמת עוזרת למטופל לראות כיצד אחרים תופסים את התנהגותו. משוב מובנה עוקב אחר מתודולוגיה מדויקת.
דינמיקה קבוצתית
משחק תפקידים בקבוצה טיפולית מוסיף ממדים ייחודיים: למידה ויקרית מרבה הזדמנויות למידה; מגוון בני שיח מעשיר את האימון; לכידות קבוצתית מתחזקת דרך פגיעות משותפת ותמיכה הדדית; ונורמליזציה מתרחשת כשמשתתפים מגלים שאחרים חולקים קשיים דומים.
יישומים
משחק תפקידים טיפולי מיושם בפוביה חברתית (חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים), אסרטיביות (אימון ארבע מיומנויות יסוד), ניהול קונפליקטים (תרגול תקשורת לא אלימה), מתבגרים (תרחישים הנוגעים ללחץ חברתי, בריונות רשת, התנהגויות סיכון) והכנה למצבים ספציפיים (ראיונות עבודה, הגנת עבודה, עימותים).
מפגש טיפוסי
מפגש קבוצתי נמשך 90 דקות בחמישה שלבים: זיהוי (15 דקות) של מצב ומטרה התנהגותית; הכנה (10 דקות) עם תיאור מפורט; משחק (30-40 דקות) עם ניסיונות חוזרים; משוב (15 דקות); והכללה (10 דקות) עם התחייבות לתרגול בשבוע הקרוב.
התוויות נגד
משחק תפקידים טיפולי דורש זהירות בחרדת ביצוע מוגזמת, נוקשות קוגניטיבית מובהקת, טראומה לא מטופלת וקונפליקט חריף בתוך הקבוצה. הטכניקה חייבת להתבצע על ידי מטפלים מוסמכים בטכניקות התנהגותיות ובהנחיית קבוצות.