תיאטרון טיפולי

סקירה כללית

תיאטרון טיפולי מקיף מגוון פרקטיקות המשתמשות בצורות תיאטרליות — הצגה, אימפרוביזציה, תיאטרון-פורום, מופע — למטרות ריפוי נפשי ושינוי חברתי. בניגוד לדרמתרפיה המתקיימת במסגרת פסיכותרפויטית קלאסית, התיאטרון הטיפולי שואב יותר ממסורות של תיאטרון קהילתי, משתתף ופוליטי ליצירת מרחבים של שחרור קולקטיבי.

תיאטרון-פורום של אוגוסטו בואל

תיאטרון-פורום הוא הצורה המוכרת ביותר של תיאטרון המדוכאים שיצר הדרמטורג הברזילאי אוגוסטו בואל (1931-2009). להקה מבצעת סצנה קצרה המתארת מצב דיכוי, המסתיימת בכישלון. הסצנה מושמעת שוב והצופים מוזמנים לצעוק "עצור!", לעלות לבמה ולהחליף את הדמות המדוכאת כדי לנסות אסטרטגיה שונה. ה"ג'וקר" — מנחה מוסמך — מנחה את התהליך.

בואל פיתח צורות משלימות: תיאטרון-תמונה, תיאטרון בלתי נראה, תיאטרון חקיקתי וטכניקות קשת הרצון להתמודדות עם דיכויים פנימיים.

אימפרוביזציה טיפולית

אימפרוביזציה תיאטרלית מחייבת נוכחות מלאה ברגע, הקשבה פעילה וקבלה ללא תנאי של הצעות — כלל ה"כן, ו..." הבסיסי. מבחינה טיפולית, היא מפתחת ספונטניות, סבילות לאי-ודאות ושחרור — תרופות נגד דרישות פרפקציוניסטיות. תיאטרון פלייבק, שנוצר על ידי ג'ונתן פוקס וג'ו סאלאס, מייצג צורת ביניים שבה צופה מספר חוויה אישית ושחקנים מאלתרים אותה מיד על הבמה.

יישומים

התיאטרון הטיפולי מיושם בהקשרים מגוונים: הפרעות תקשורת, פוביה חברתית וחרדת ביצוע, אלימות קולקטיבית וטראומה, מניעה וחינוך לבריאות, ושיקום והשתלבות מחדש בתוכניות תיאטרון בבתי סוהר, מרכזי שיקום והוסטלים.

מפגש טיפוסי

מפגש תיאטרון טיפולי כולל שלושה שלבים: התכנסות וחימום (20-30 דקות) עם תרגילים גופניים, משחקי אמון ועבודת קול; יצירה וחקירה (40-60 דקות) עם אימפרוביזציה, סצנות פורום או עבודת מופע קולקטיבית; רפלקציה ואינטגרציה (15-20 דקות) לשיתוף חוויות ותובנות.

התוויות נגד

התיאטרון הטיפולי דורש זהירות: חשיפה ציבורית מוקדמת עלולה לגרום טראומה; תיאטרון-פורום עלול לגרום ויקטימיזציה מחדש אם לא מונחה כראוי; דינמיקות קבוצתיות הרסניות עלולות להתעצם; ואנשים בשלב חריף של דקומפנסציה זקוקים לייצוב לפני מעורבות. המנחים חייבים להיות מוסמכים בשיטות ספציפיות עם פיקוח סדיר.