פוקוסינג (ג'נדלין)

הצגה

פוקוסינג היא שיטת חקירה פנימית ופסיכותרפיה שפותחה בשנות ה-60 וה-70 על ידי יוג'ין ג'נדלין (1926–2017), פילוסוף ופסיכולוג אמריקאי ממוצא אוסטרי באוניברסיטת שיקגו. כמשתף פעולה של קארל רוג'רס, ג'נדלין ערך מחקרים חלוציים להבנת מדוע חלק מהמטופלים מתקדמים בטיפול ואחרים לא.

התגלית המרכזית שלו: מטופלים מצליחים בטיפול אינם אלה שמדברים הכי טוב על בעיותיהם, אלא אלה שעוצרים להקשיב למשהו עדיין מעורפל ובלתי מוגדר בגופם — מה שהוא כינה 'felt sense' (תחושה מורגשת). פוקוסינג היא השיטה השיטתית שפיתח כדי ללמד מיומנות טבעית זו לכל אחד.

מייסד: יוג'ין ג'נדלין (1926–2017), פילוסוף ופסיכולוג, אוניברסיטת שיקגו

עקרונות יסוד

התחושה המורגשת (felt sense): תפיסה גופנית גלובלית, מעורפלת ומורכבת הקשורה למצב או בעיה ספציפיים. זהו ידע משתמע שהגוף מחזיק על חוויותינו.

התהליך החוויתי: טיפול יעיל כרוך בתהליך חי שבו הלקוח נשאר בקשר עם חוויה מיידית וגופנית.

שש השלבים: פינוי מרחב, נתינת מקום לתחושה מורגשת, מציאת ידית (מילה, תמונה, מחווה), תהודה, שאילה וקבלה.

התוויות עיקריות

• קושי בזיהוי וביטוי רגשות
• חסימות בהתקדמות טיפולית
• חרדה ולחץ כרוניים
• החלטות קשות ודילמות קיומיות
• חסימות יצירתיות
• פיתוח אישי

מהלך המפגש

מפגשים אישיים של 45-60 דקות. המטפל מנחה את הלקוח דרך שלבי הפוקוסינג: התמרכזות, פינוי מרחב, מתן מקום לתחושה מורגשת, מציאת מילים תיאוריות, בדיקת תהודה וקבלת השינוי הגופני.

ניגודי-התוויות

• פסיכוזה פעילה
• דיסוציאציה חמורה
• משבר חריף הדורש ייצוב