שיאטסו: אמנות המגע היפנית

מקורות והיסטוריה

'שיאטסו' פירושו המילולי 'לחיצת אצבעות' (指圧) ביפנית. דיסציפלינה זו צמחה בתחילת המאה ה-20 ביפן ממיזוג עיסוי יפני מסורתי (אנמה) ועקרונות הרפואה הסינית. טוקוג'ירו נמיקושי (1905-2000) ייסד את בית הספר הראשון לשיאטסו בטוקיו ב-1940. ב-1955 השיאטסו הוכר רשמית על ידי משרד הבריאות היפני.

עקרונות יסוד

השיאטסו מבוסס על תפיסת האנרגיה של הרפואה הסינית: הגוף מחולק במרידיאנים הנושאים אנרגיה חיונית (קי). המטפל פועל באמצעות לחיצה באגודלים, כפות ידיים, מרפקים, ברכיים וכפות רגליים. מושגי אבחון מרכזיים:

• קיו: ריקנות, חסר אנרגטי.
• ג'יצו: מלאות, עודף אנרגטי.

מהלך מפגש

המקבל לובש בגדים נוחים (ללא התפשטות). המפגשים מתקיימים על פוטון רצפה (60-90 דקות).

הבהרה

מאמר זה מסופק למטרות מידע בלבד. שיאטסו אינו מחליף טיפול רפואי.