ארומתרפיה בדרך הפה: כמוסות ופרוטוקולים

סקירה כללית

הדרך הפומית היא דרך המתן הישירה והחזקה ביותר בארומתרפיה קלינית, אך גם המסוכנת ביותר. היא נהוגה בעיקר באסכולה הצרפתית, הנהנית ממסורת קלינית ארוכה מעבודותיו החלוציות של ד"ר ז'אן ואלנה בשנות ה-60. האסכולה הבריטית מייעצת נגדה ברובה, ומעדיפה דרכים עוריות וריחניות הנחשבות בטוחות יותר.

כאשר שמן אתרי נבלע, מולקולותיו הארומטיות חוצות את הריריות הגסטרו-מעיות, נספגות למחזור הפורטלי ועוברות מטבוליזם כבדי ראשוני לפני הגעה למחזור הדם המערכתי. מטבוליזם כבדי זה חושף את הכבד לריכוזים רעילים פוטנציאלית, במיוחד פנולים (תימול, קרבקרול, אוגנול) ואלדהידים ארומטיים (סינמלדהיד). לכן הדרך הפומית דורשת ידע מעמיק בפרמקוקינטיקה, מינון מדויק ומעקב רפואי קפדני.

הדרך הפומית מיועדת כאשר הפעולה המערכתית הנדרשת אינה ניתנת להשגה מספקת בדרכים עוריות או נשימתיות: זיהומים עמוקים (שתן, גינקולוגיים, ריאתיים, עיכוליים), טפילויות מעי, דיסביוזות מיקרוביום, הפרעות מטבוליות, ומחלות כרוניות מסוימות. היא גם דרך הבחירה למצבי מערכת העיכול, שכן מולקולות ארומטיות פועלות ישירות על ריריות גסטרו-מעיות.

עקרונות יסוד

• פרמקוקינטיקה פומית של שמנים אתריים: לאחר בליעה, מולקולות ארומטיות נספגות בעיקר במעי הדק. מונוטרפנים (לימונן, פינן) נספגים במהירות עם זמינות ביולוגית של 60-80%. פנולים (תימול, קרבקרול) מראים ספיגה מהירה וכמעט מלאה אך מטבוליזם כבדי אינטנסיבי. תחמוצות טרפניות (1,8-סינאול) בעלות זמינות ביולוגית פומית טובה והפרשה ריאתית חלקית
• מטבוליזם כבדי ראשוני: כל המולקולות הנספגות במעי עוברות דרך הכבד. הכבד ממטבל תרכובות ארומטיות בעיקר דרך ציטוכרום P450 (CYP1A2, CYP2D6, CYP3A4) ואנזימי פאזה II. פנולים מושפעים במיוחד: עודף מרווה מסלולי קונגיוגציה וחושף הפטוציטים לתרכובות ציטוטוקסיות
• אינטראקציות תרופתיות: שמנים אתריים יכולים לווסת פעילות ציטוכרום P450. מנתול מעכב CYP3A4, עלול להגביר ריכוזי פלסמה של תרופות מטובלות בדרך זו. אוגנול מעכב CYP2C9 ו-CYP1A2
• עקרון הקורס הלא-רציף: טיפולים ארומטיים פומיים עוקבים בדרך כלל אחר דפוס "קורס לא-רציף": 3 שבועות טיפול ואחריהם שבוע הפסקה (תכנית 3/1), או 5 ימי טיפול ו-2 ימי הפסקה (תכנית 5/2). חילוף זה מונע רוויה של מסלולי ניקוי רעלים כבדיים, רגישות אלרגית ובחירת זנים עמידים
• הגנת כבד שיטתית: כל טיפול ארומטי פומי מעל 7 ימים חייב להיות מלווה בהגנת כבד. שמנים אתריים מגני כבד: לימון (מעורר כבד-מרה), רוזמרין CT ורבנון (מחדש הפטוציטים), גזר (מנקה רעלים כבדי)

צורות גלניות ומינונים

שליטה בצורות גלניות היא עמוד תווך של מרשם ארומטי פומי:

כמוסות עמידות לקיבה (אוליאוקפסולות): הצורה המושלמת והבטוחה ביותר. שמנים אתריים מכוסים במעטפת ג'לטין או HPMC העמידה בפני חומציות קיבה. הכמוסות מתמוססות במעי הדק, מגנות על רירית הקיבה ומשפרות זמינות ביולוגית. מינון למבוגר: 1-2 כמוסות, 2-3 פעמים ביום, לפני ארוחות, עד 10 ימים ללא מעקב רפואי.

טיפות על בסיס ניטרלי: שמנים אתריים ניתנים על טבלייה ניטרלית, כדור לחם או כפית דבש. לעולם לא ישירות על הלשון או בכוס מים (שמנים אתריים צפים ושורפים ריריות). מינון למבוגר: 1-2 טיפות, 2-3 פעמים ביום, מדוללות בכפית שמן צמחי מאכל או דבש.

תמיסה שמנית: שמנים אתריים מדוללים בשמן צמחי מאכל ב-10-30%, המאפשרים מתן מדויק בפיפטה. מתאים במיוחד לפרוטוקולים אנטי-זיהומיים אינטנסיביים קצרים (3-5 ימים).

פתילות (דרך רקטלית): שמנים אתריים משולבים במצע ליפופילי (Witepsol). ספיגה רקטלית עוקפת חלקית את המטבוליזם הכבדי הראשוני, מפחיתה רעילות כבדית ב-30-50%. מועדפת לילדים מעל 30 חודשים, אנשים עם רגישות קיבה וחולים בסיכון כבדי.

ביציות וגינליות: לזיהומים גינקולוגיים, שמנים אתריים ב-2-5% בבסיס ביצית. עץ תה, פלמרוזה ולבנדר אמיתי הנפוצים ביותר. פרוטוקול: ביצית אחת בוקר וערב למשך 7-14 ימים.

גרגורים ושטיפות פה: 2-3 טיפות שמן אתרי מדולל בכף שמן צמחי, גרגור 30 שניות ויריקה. עץ תה, קורנית CT תוג'נול ומנטה פיפריטה מועדפים. 3-4 גרגורים ביום למשך 5 ימים.

התוויות עיקריות

• זיהומי דרכי שתן: דלקת שלפוחית חריפה לא מסובכת היא אחת ההתוויות המתועדות ביותר. הפרוטוקול הקלאסי משלב סתורית הרים (Satureja montana CT קרבקרול), עץ תה, אורגנו קומפקטי וערער (Juniperus communis). מינון: 2 טיפות מכל שמן, 3 פעמים ביום בשמן זית, 5-7 ימים. לדלקות חוזרות, ארומטוגרמה שתן מאפשרת מרשם מותאם אישית
• זיהומים ריאתיים: רווינטסרה הוא אנטי-נגיפי הייחוס בדרך הפה לזיהומי דרכי נשימה. קורנית CT תוג'נול לטיפול באנגינות ופרינגיטיס. פרוטוקול נגד שפעת: 2 טיפות רווינטסרה + 1 טיפה דפנה נאצלת + 1 טיפה אקליפטוס רדיאטה, 3 פעמים ביום בכמוסה, 5 ימים
• זיהומים עיכוליים וטפילויות: קינמון צילוני אנטיבקטריאלי ואנטי-טפילי חזק. אורגנו קומפקטי לגסטרואנטריטיס ו-Helicobacter pylori. ציפורן אנטי-טפילי. לקנדידוזיס עיכולי: 2 טיפות קינמון + 2 טיפות עץ תה + 1 טיפה מנטה, 3 פעמים ביום בכמוסה עמידה לקיבה, 3 שבועות (תכנית 3/1)
• הפרעות עיכול תפקודיות: מנטה פיפריטה בכמוסות עמידות לקיבה היא הטיפול המתועד ביותר לתסמונת המעי הרגיז. מטא-אנליזות מרובות אישרו עליונות על פלסבו. מינון: כמוסה אחת של 0.2 מ"ל שמן מנטה, 3 פעמים ביום, 30 דקות לפני ארוחות, 4-8 שבועות

תהליך המרשם

1. הערכה קלינית מלאה (20-30 דק'): המטפל מבצע בדיקה קלינית מכוונת ואוסף כל המידע הנחוץ לבטיחות המרשם: היסטוריה כבדית, כלייתית, קיבתית, טיפולים נוכחיים עם הערכת סיכוני אינטראקציות, היסטוריה אלרגית, והערכת תפקוד כבדי במידת הצורך
2. בחירת שמנים אתריים וצורה גלנית (10 דק'): בהתאם לאבחנה, מבנה המטופל והתוויות נגד. כמוסה עמידה לקיבה לטיפול מערכתי, טיפות בתמיסה שמנית לטיפול קצר, פתילה לחולים חלשים או ילדים
3. כתיבת נוסחה: המרשם נכתב כנוסחה מגיסטרלית בדיוק תרופתי: שם לטיני מלא עם כימוטיפ, כמות, מצע, מינון מפורט, משך טיפול, חלונות טיפוליים ומגני כבד נלווים
4. מסירת מרשם וחינוך טיפולי (10 דק'): המטפל מסביר אופן הנטילה וסימני אזהרה הדורשים הפסקת טיפול מיידית (כאב בטן עז, בחילות מתמשכות, צהבת, גרד, שתן כהה, צואה בהירה — סימני פגיעה כבדית)
5. מעקב טיפולי: הערכה ראשונה ב-7-10 ימים. בטיפול ממושך, בדיקת כבד מומלצת ב-3 שבועות

פרוטוקולים מתמחים וגישות משלימות

גישת "השטח": מעבר לטיפול סימפטומטי, ארומתרפיה קלינית צרפתית משתמשת בדרך הפומית למודולציה של "שטח" המטופל. רוזמרין CT ורבנון לניקוז כבד אביבי, לימון לגירוי כבד-מרה, מנטה לתנועתיות מעי, ערער לשתנון. קורסי "שטח" אלה נרשמים ל-21 ימים, 2-4 פעמים בשנה, במינונים מתונים.

ארומתרפיה אנטי-זיהומית רציפה: לזיהומים חוזרים, המטפל רושם רוטציה של 3-4 נוסחאות ארומטיות שונות, המוחלפות כל 7-10 ימים, למניעת הסתגלות חיידקים. כל נוסחה מכוונת לאותו ספקטרום זיהומי אך במולקולות שונות, מפחיתה סיכון עמידות.

ארומתרפיה פומית בליווי אונקולוגי: שמנים אתריים מנהלים תופעות לוואי של טיפולים נגד סרטן: בחילות כימיו (מנטה, ג'ינג'ר), מוקוזיטיס (עץ תה בשטיפת פה), זיהומים אופורטוניסטיים (אורגנו, עץ תה). שימוש דורש ערנות מוגברת לאינטראקציות עם ציטוכרום P450.

ארומתרפיה פומית וטרינרית: בשימוש נרחב בבעלי חיים מעלי גרה לטפילויות מעי כחלופה לתרופות כימיות. שמנים אתריים של קורנית, שום, קינמון וציפורן הנפוצים ביותר.

התוויות נגד וסיכונים

• רעילות כבדית: הסיכון העיקרי של הדרך הפומית. שמנים אתריים עשירים בפנולים רעילים לכבד במינון גבוה או שימוש ממושך. מניעה: הגבלת קורסי פנולים ל-7-10 ימים, שיוך מגן כבד תמיד, שמירה על חלונות טיפוליים, מעקב בדיקות כבד
• רעילות כלייתית: מונוטרפנים במינון גבוה עלולים להיות רעילים לכליות. ערער וסנדל המושפעים ביותר. אסורים באי-ספיקת כליות
• רעילות עצבית: קטונים (תויון, פינוקמפון, קמפור) הם חומרים מעוררי פרכוסים במינון גבוה. מרווה רפואית ואזוב רפואי לעולם לא יירשמו בדרך פומית ללא מומחיות מאושרת. פרכוסים מושרי קטונים עמידים לבנזודיאזפינים
• כוויות עיכוליות: בליעת שמנים אתריים לא מדוללים גורמת לכוויות ריריות. במקרה בליעה מקרית: לא לגרום להקאה, לבלוע מיד 1-2 כפות שמן צמחי, ליצור קשר עם רעלנות
• הריון והנקה: הדרך הפומית אסורה בהחלט לאורך כל ההריון וההנקה. מולקולות ארומטיות חוצות מחסום שליה ועוברות לחלב אם
• ילדים: דרך פומית אסורה לפני גיל 7. מ-7 עד 12, שמורה למקרים הדורשים פעולה מערכתית תחת פיקוח רפואי מחמיר, עם מינונים מותאמי משקל. דרך רקטלית (פתילות) מועדפת לילדים מ-30 חודשים עד 7 שנים
• אינטראקציות תרופתיות מרכזיות: אסור בשילוב עם נוגדי קרישה פומיים לשמנים עם סליצילאט מתיל ואוגנול. זהירות עם מדכאי חיסון ממטבלים ב-CYP3A4. זהירות עם היפוגליקמיים. לא מומלץ בשילוב עם תרופות רעילות לכבד