ציור טיפולי

הצגה

ציור טיפולי תופס מקום מרכזי בטיפול באמנות חזותית. כמדיום עתיק מעולה, הציור מאפשר ביטוי ישיר וזורם של רגשות דרך עושר הצבעים, מגוון המרקמים וחופש התנועות. בניגוד לציור אמנותי השואף לתוצאה אסתטית, ציור טיפולי מתמקד בתהליך: בחירות הצבעים, לחץ המכחול, ההיסוס מול הבד הלבן, התנועה האימפולסיבית או המבוקרת מספרים סיפור פנימי שהמטפל עוזר למטופל לפענח.

למדיום הציור יתרון מרכזי: הנזילות שלו. בניגוד לרישום הדורש קו מדויק, הציור מאפשר טשטוש, ערבוב, שכבות ושקיפות. הוא מאפשר למטופל לעבוד באי-דיוק, בעמימות ובניואנסים — השתקפויות נאמנות של החיים הנפשיים.

טכניקות ואמצעי ציור

• אקוורל: מדיום שקוף וזורם, האקוורל דורש הרפיה כי קשה לשלוט בו. עבור מטופלים עם צורך מופרז בשליטה, האקוורל מהווה תרגיל טיפולי בסבילות לאי-ודאות
• גואש: אטום ומכסה, הגואש מציע תחושת ביטחון. ניתן לכסות, לתקן, להוסיף שכבות. מתאים למטופלים הזקוקים לשליטה
• אקריליק: רב-תכליתי, ניתן לשימוש בשקיפות כמו אקוורל או באטימות כמו גואש. ייבוש מהיר מאפשר עבודה בשכבות עוקבות — מטאפורה לשינוי אישי
• דיו: דיו סינית ודיוות צבעוניות מאפשרות עבודה על קו ותנועה. הדיו בלתי הפיכה: כל משיכה היא סופית, מה שמעמיד את המטופל מול מחויבות וקבלה
• ציור באצבעות: היעדר כלי מתווך יוצר מגע ישיר עם החומר. טכניקה רגרסיבית זו מתאימה במיוחד לילדים ולמטופלים הזקוקים להתחברות מחדש עם הגוף

סמליות הצבעים

• אדום: אנרגיה, כעס, תשוקה, חיוניות. מטופל באבל שמתחיל להכניס אדום עשוי לסמן חזרה של אנרגיה חיונית
• כחול: שלווה, עומק, עצב, התבוננות פנימית. עודף כחול עשוי לרמוז על נסיגה דיכאונית אך גם על צורך בשלום פנימי
• צהוב: שמחה, אור, אינטליגנציה, חרדה. לעתים קרובות מקושר לילדות ולספונטניות
• ירוק: טבע, צמיחה, תקווה, איזון. נבחר לעתים קרובות על ידי מטופלים בשלב שיקום
• שחור: אבל, לא ידוע, עומק, עוצמה. שימוש בלעדי בשחור אינו בהכרח פתולוגי
• לבן: טוהר, ריק, פוטנציאל, שקט. השארת חללים לבנים עשויה להצביע על צורך בנשימה

יישומים קליניים

• טראומה ו-PTSD: הציור מאפשר לבטא זיכרונות טראומטיים ללא מילוליות. העיצוב ההדרגתי על הבד עוזר להכיל ולשלב את הטראומה
• דיכאון: פעולת הציור מפעילה את המטופל ושוברת את הפסיביות הדיכאונית
• חרדה ומתח: טכניקות ציור נוזלי משרות מצב ריכוז קרוב לקשיבות
• אבל: ציור הנפטר, ציור החיסרון, ציור הקשר שאבד מאפשרים עיבוד עבודת האבל
• הפרעות אכילה: ציור הגוף, המזון, הצורות והנפחים מאפשר חקירת היחס לגוף

מהלך מפגש

1. הכנת המרחב (5 דק'): הצבת כנים או שולחנות מוגנים, סידור חומרים
2. קבלה ומרכוז (5-10 דק'): שיחה מילולית קצרה על מצבו הרגשי של המטופל
3. הצעת עבודה (5 דק'): הנחיה פתוחה או ביטוי חופשי בהתאם לפרוטוקול הטיפולי
4. זמן ציור (25-45 דק'): המטופל צובע בקצב שלו בעוד המטפל מתבונן בשקט
5. ייבוש ומבט לאחור (5 דק'): המטופל נסוג פיזית מיצירתו למודעות ראשונית לתוכן שנוצר
6. מילוליות (10-15 דק'): שיחה סביב היצירה, העדפת ביטוי רגשות על פני ניתוח אינטלקטואלי

התוויות נגד

• מטופלים עם אלרגיה לפיגמנטים, ממסים או חומרי קישור בצבעים — להעדיף צבעים היפואלרגניים
• מטופלים בשלב מאני (הפרעה דו-קוטבית): ההתרגשות היצירתית עלולה להגביר את המצב המאני
• אנשים עם הפרעה אובססיבית חמורה: הנזילות הבלתי ניתנת לשליטה של מדיומים מסוימים עלולה ליצור חרדה בלתי נסבלת
• מטופלים עם לקויות ראייה חמורות: להתאים פורמטים וניגודי צבעים
• בהקשר מוסדי: להימנע ממדיומים רעילים בשירותים בהם מטופלים עלולים לבלוע אותם