Aller au contenu principal

פיסול ועיצוב חימר טיפולי

פיסול טיפולי משתמש בחימר, פלסטלינה, גבס וחומרים תלת-ממדיים נוספים כמתווכי טיפול. הממד המישושי והחושי של העבודה עם החומר מציע גישה ישירה לגוף ולרגשות, יעיל במיוחד להפרעות סכמת הגוף ולטראומות.

פיסול ועיצוב חימר טיפולי

הצגה

פיסול ועיצוב חימר טיפולי תופסים מקום ייחודי בטיפול באמנות חזותית. בניגוד לציור או רישום הפועלים בשני ממדים, הפיסול מפעיל את הגוף כולו ביחס תלת-ממדי עם החומר. הידיים לשות, מגלגלות, מעצבות, חוקקות, מחליקות — תנועות המפעילות זיכרון גופני עמוק ומאפשרות גישה לרגיסטרים רגשיים שלעתים אינם נגישים דרך מילים.

הייחודיות של הפיסול נעוצה בממד המישושי והחושי של המגע עם החומר. החימר, קר ולח בתחילה, מתחמם במגע הידיים, משתנה תחת לחץ האצבעות, מתנגד או נכנע בהתאם לכוח המופעל. דיאלוג פיזי זה בין המטופל לחומר מהווה מטאפורה חיה ליחס עם העולם. ובניגוד למדיומים אחרים, החימר סולח הכל — תמיד אפשר למעוך, להתחיל מחדש, לשנות.

חומרים ותכונותיהם הטיפוליות

  • חימר טבעי: חומר הבחירה בטיפול באמנות, החימר מציע התנגדות משתנה בהתאם ללחותו. יבש, הוא מתנגד ונסדק; רטוב, הוא נכנע לתנועה הקלה ביותר. פלסטיות זו היא מטאפורית
  • פלסטלינה: גמישה וצבעונית יותר מחימר, מתאימה במיוחד לילדים ולאנשים עם קשיים מוטוריים. היא אינה מתייבשת, מאפשרת עבודה רציפה
  • גבס: עבודת הגבס מציגה את מושג השינוי הבלתי הפיך (מעבר מנוזל למוצק). תבניות והטבעות גוף יוצרות אובייקטים טעונים ממד זהותי חזק
  • חימר שרוף: הכנסת האובייקט לתנור מציגה שלב של הפרדה ושינוי קיצוני. האובייקט הופך לקבוע, מוצק, מתמשך
  • נייר עיסת: קל וגמיש, מאפשר יצירת נפחים משמעותיים. מתאים במיוחד למסכות טיפוליות

הממד המישושי כערוץ טיפולי

המגע הוא החוש הראשון להתפתח ברחם והאחרון להיעלם בסוף החיים. הפיסול הטיפולי מנצל בכורה חושית זו לגישה לשכבות נפשיות עמוקות.

לפני המילים, התינוק מתקשר דרך מגע — אוחז, ממשש, שם בפה. המגע עם החימר מפעיל מחדש זיכרונות קדם-מילוליים אלה. למטופלים אלקסיתימיים (שאינם מסוגלים לשים מילים על רגשותיהם), הפיסול מציע ערוץ ביטוי חלופי בסיסי.

ללישת החימר השפעה מרגיעה שהודגמה על ידי מדעי המוח. פעילות תחושתית-מוטורית חוזרנית מפעילה את מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומפחיתה קורטיזול. למטופלים מנותקים מגופם, המגע הפיזי עם החומר מציע עיגון חושי המקל על החזרה לגוף.

יישומים קליניים

  • הפרעות סכמת הגוף: עיצוב דמות אנושית מאפשר חקירת הייצוג הגופני העצמי. המטפל מתבונן בחלקי גוף המיוצגים ביתר, בחסר או הנעדרים
  • הפרעות אכילה: מגע חושי עם חימר מציע חוויית הנאה חושית מנותקת מאוכל
  • פסיכוזה: הפיסול מציע עיגון במציאות החומרית. מגע עם חומר קונקרטי, מתנגד, נוכח באובייקטיביות עוזר להבחין בין אמיתי למדומיין
  • טראומה ואלימות גופנית: הפיסול מאפשר לעצב מחדש את מה שעוות, לתקן סימבולית את מה שנשבר
  • קשישים עם דמנציה: הפיסול שומר על מוטוריקה עדינה, מגרה זיכרון פרוצדורלי ומציע הנאה חושית

מהלך מפגש

  1. הכנת חומרים (5 דק'): המטפל מכין חימר בעקביות המתאימה, מסדר כלים ומגן על משטחי עבודה
  2. קבלה חושית (5-10 דק'): המטופל מוזמן לגעת בחימר ללא הנחיות, להרגיש את הטמפרטורה והמרקם שלו
  3. הנחיה או יצירה חופשית (5 דק'): המטפל מציע נושא או משאיר את המטופל ביצירה חופשית
  4. זמן פיסול (25-40 דק'): המטופל מעצב בקצב שלו בעוד המטפל מתבונן ביחס עם החומר
  5. התבוננות (5 דק'): המטופל צופה ביצירתו מזוויות שונות
  6. שיחה (10-15 דק'): מילוליות של חוויית המפגש, תחושות גופניות, רגשות
  7. שימור או הרס (5 דק'): הבחירה לשמור או להרוס את האובייקט היא חלק מהתהליך הטיפולי

התוויות נגד

  • פגיעות עור בידיים (דרמטיטיס, פצעים פתוחים): מגע ממושך עם חימר עלול להחמיר את הפגיעות
  • מיזופוביה (פחד מלכלוך): חימר עלול לעורר חרדה חמורה במטופלים עם הפרעות אובססיביות הקשורות לזיהום
  • מטופלים בפירוק פסיכוטי חריף: הממד הרגרסיבי והחושי עלול לפרק עוד יותר
  • מטופלים עם התנהגויות אוטו-אגרסיביות לא מיוצבות: כלי פיסול חייבים לשמש תחת השגחה צמודה
  • זהירות עם מטופלים על הספקטרום האוטיסטי עם רגישות-יתר מישושית: הצגת החימר חייבת להיות הדרגתית מאוד

הצהרה רפואית

המידע המוצג במאמר זה מסופק למטרות חינוכיות ואינפורמטיביות בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או מרשם לטיפול. במקרה של ספק, פנו תמיד לרופא או לאיש מקצוע בריאות מוסמך. הטכניקות המתוארות אינן מחליפות טיפול רפואי קונבנציונלי.

התמחות קשורה

מטפל באמנות

תגיות קשורות