הבנת מצוקה: מנגנונים וביטויים

מהי מצוקה?

מצוקה היא מצב רגשי עז המאופיין בתחושת איום מפושטת, דיכוי ומצוקה עמוקה. בניגוד לפחד, המגיב לסכנה ניתנת לזיהוי, מצוקה מופיעה לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, ויוצרת אי-נוחות קיומית הפולשת הן לגוף והן לנפש. המונח מקורו בלטינית angustia (צרות), המעלה את תחושת החנק וההצרה האופיינית כל כך.

בצרפת, מעריכים ש-15 עד 20% מהאוכלוסייה חוו לפחות אפיזודה אחת של מצוקה עזה במהלך חייהם. למרות שהיא אוניברסלית, המצוקה נותרת לא מובנת היטב ולעתים קרובות מתבלבלת עם חרדה או לחץ. הבנת המנגנונים שלה היא הצעד הראשון לניהול טוב יותר.

מנגנונים נוירופיזיולוגיים

מערכת האזעקה המוחית

מצוקה מפעילה את המערכת הלימבית, ובמיוחד את האמיגדלה, מגדל הפיקוח של המוח לרגשות פחד ואיום. כאשר אות נתפס כמסוכן — אפילו באופן לא מודע — האמיגדלה מפעילה מפל של תגובות תוך 12 אלפיות השנייה, הרבה לפני שהקורטקס הפרה-פרונטלי (מושב ההיגיון) הספיק לנתח את המצב. לכן מצוקה מרגישה כל כך לא רציונלית: היא מקצרת את החשיבה הלוגית.

התגובה הפיזיולוגית

הפעלת ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA) ומערכת העצבים הסימפתטית גורמת לשחרור מסיבי של אדרנלין וקורטיזול. תגובת "הילחם או ברח" זו מסבירה את הביטויים הפיזיים העזים: דופק מואץ, היפרוונטילציה, מתח שרירים, הזעה, רעידות. מערכת העצבים הפאראסימפתטית, המווסתת בדרך כלל, מוצפת זמנית.

תפקיד ה-GABA והסרוטונין

GABA (חומצה גמא-אמינו-בוטירית) הוא הנוירוטרנסמיטר המעכב העיקרי במוח. מחסור ב-GABA קשור לפגיעות מוגברת למצוקה. באופן דומה, הפרעות במערכת הסרוטונרגית — המעורבת בוויסות מצב רוח, שינה ותפיסת כאב — תורמות להגברת מצבי מצוקה. חוסר איזון נוירוכימי זה מסביר מדוע אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים (Nuss, 2015).

ביטויי המצוקה

ביטויים גופניים

• קרדיווסקולריים: דפיקות לב, טכיקרדיה, תחושת לחץ בחזה, לעתים מתבלבלת עם התקף לב
• נשימתיים: קוצר נשימה, היפרוונטילציה, תחושת חנק
• עיכוליים: בחילות, כאבי בטן, שלשול, גוש בגרון
• שריריים: מתח בצוואר ובגב, רעידות, רגליים חלשות
• אוטונומיים: זיעה קרה, גלי חום, סחרחורת, עקצוצים

ביטויים נפשיים

• תחושת אובדן שליטה או השתגעות
• דה-ריאליזציה (תחושה שהעולם אינו אמיתי)
• דה-פרסונליזציה (תחושת ניתוק מעצמך)
• פחד מוות
• מחשבות קטסטרופליות חוזרות
• ערנות יתר ורגישות יתר חושית

ביטויים התנהגותיים

• הימנעות ממצבים הקשורים למצוקה
• תסיסה או להפך, קיפאון
• חיפוש כפייתי אחר הרגעה
• נסיגה חברתית

מצוקה, חרדה ופחד: מה ההבדל?

המצוקה הקיומית, כפי שתוארה על ידי פילוסופים כקירקגור והיידגר, נוגעת בשאלות היסוד של הקיום האנושי: מוות, חופש, בדידות, משמעות החיים. ממד פילוסופי זה מבדיל אותה מהותית מלחץ פשוט או חרדה מצבית.

גורמים מעוררים ופגיעות

גורמים ביולוגיים

• נטייה גנטית (פולימורפיזם בגנים של מוביל הסרוטונין)
• חוסר איזון הורמונלי (בלוטת התריס, מחזור חודשי, גיל המעבר)
• רגישות יתר של מערכת העצבים האוטונומית
• מחסור תזונתי (מגנזיום, ויטמין B6, אומגה-3)

גורמים פסיכולוגיים

• טראומות לא פתורות, במיוחד מילדות
• התקשרות לא בטוחה בילדות
• פרפקציוניזם וצורך מוגזם בשליטה
• סגנון קוגניטיבי קטסטרופלי

גורמים סביבתיים

• עומס מידע וחיבוריות יתר
• אירועי חיים משמעותיים (שכול, פרידה, מעבר דירה)
• לחץ מקצועי כרוני
• בידוד חברתי
• צריכה מופרזת של קפאין, אלכוהול או חומרים פסיכואקטיביים

מתי לפנות לאיש מקצוע

מצוקה מזדמנת היא חוויה אנושית נורמלית. עם זאת, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בריאות אם:

• אפיזודות המצוקה תכופות (מספר פעמים בשבוע) או גוברות בעוצמתן
• המצוקה מובילה להימנעות משמעותית המגבילה את חיי היומיום
• אתם חווים תסמינים פיזיים מתמשכים ללא סיבה רפואית מזוהה
• המצוקה משבשת את השינה, העבודה או מערכות היחסים שלכם
• אתם פונים לאלכוהול, תרופות או חומרים אחרים כדי לנהל אותה

רופא יוכל תחילה לשלול סיבה אורגנית (הפרעות בבלוטת התריס, לב, מערכת וסטיבולרית) לפני שיפנה ליווי מתאים: פסיכותרפיה, הרפיה, רפואה בצמחים או, במידת הצורך, טיפול תרופתי.