ADHD

ADHD אינה נעלמת בבגרות: 60 עד 70% מהילדים המאובחנים שומרים על תסמינים משמעותיים. עם זאת, ADHD במבוגרים נותרת לא מאובחנת במידה רבה, מוסתרת לעתים קרובות על ידי אסטרטגיות פיצוי, קומורבידיות (חרדה, דיכאון) או שיטוט אבחוני. מאמר זה חוקר ביטויים ספציפיים של ADHD במבוגרים, אסטרטגיות ארגון, גישות טיפוליות משלימות וכלים מעשיים.

ליווי ילד עם ADHD הוא אתגר יומיומי למשפחות ולמורים. מעבר לטיפול תרופתי, גישות טבעיות רבות הוכיחו יעילותן: מבנה סביבתי, טכניקות התנהגותיות, פעילות גופנית, תזונה מותאמת ותמיכה רגשית. מאמר זה מציע אסטרטגיות קונקרטיות ומאומתות לעזור לילדים עם ADHD לפרוח בבית ובבית הספר.

תזונה ממלאת תפקיד משמעותי בוויסות תסמיני ADHD. מחקרים הולכים וגוברים מדגימים את השפעת אומגה-3, ברזל, אבץ, מגנזיום ואיכות התזונה הכוללת על קשב, אימפולסיביות וויסות רגשי. מאמר זה סוקר ראיות מדעיות עדכניות ומציע המלצות תזונתיות קונקרטיות לילדים ומבוגרים עם ADHD.

נוירופידבק היא טכניקת נוירומודולציה לא פולשנית המאמנת את המוח לשנות את דפוסי הפעילות החשמלית שלו. ביישום ל-ADHD, היא שואפת לנרמל יחסי גלי מוח הקשורים לחוסר קשב והיפראקטיביות. מאמר זה סוקר עקרונות נוירופידבק, פרוטוקולים מאומתים, תוצאות מחקרים קליניים, מגבלות מחקר עדכניות וקריטריונים לבחירת מטפל מוסמך.

הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD) פוגעת בכ-5% מהילדים ו-2.5% מהמבוגרים בעולם. לאורך זמן צומצמה לדימוי הילד הסוער, אך ADHD היא למעשה הפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת הפוגעת בקשב, עיכוב, ויסות רגשי ותפקודים ניהוליים. מאמר זה חוקר את הבסיס הנוירוביולוגי של ADHD, שלוש ההצגות הקליניות, קריטריוני האבחון העדכניים ותפיסות מוטעות שיש לפרק.