טכניקת הכיסא הריק בגשטלט תרפיה

מקור ופילוסופיה

טכניקת הכיסא הריק פותחה על ידי פריץ פרלס בשנות ה-60. היא מגלמת את הפילוסופיה היסודית של הגשטלט: שינוי מגיע דרך חוויה חיה, לא הבנה אינטלקטואלית. לדבר 'על' משהו שונה מהותית מלדבר 'אל' מישהו.

כיצד זה עובד

העיקרון פשוט בצורתו ועמוק בהשפעותיו. המטפל מציב כיסא ריק מול המטופל ומזמין אותו לפנות אליו כאילו אדם או חלק ממנו יושב שם. ההשפעה הטיפולית מבוססת על:

• הנכחה: העבר מובא להווה.
• הפעלה רגשית: מעבר מסיפור לדיאלוג מעורר רגשות.
• פתרון: הבעת מה שלא נאמר מעולם משלימה את ה'גשטלט הלא גמור'.
• שילוב קטבים: דיאלוג עם חלק מעצמי חושף כוחות סותרים.

וריאציות

דיאלוג עם אדם נעדר, דיאלוג עם נפטר (חזק במיוחד בעבודת אבל), דיאלוג בין חלקי עצמי (מבקר פנימי מול ילד פנימי), ודיאלוג עם סימפטום או רגש.

אימות מדעי

מחקר של לזלי גרינברג באוניברסיטת יורק הדגים: יעילות עדיפה על רפלקציה אמפתית לפתרון 'עסקים לא גמורים', שיפור משמעותי במצוקה רגשית והערכה עצמית, והשפעות מתמשכות ב-4 ו-18 חודשי מעקב.

הבהרה

מאמר זה מסופק למטרות מידע בלבד. טכניקת הכיסא הריק צריכה להיות מבוצעת במסגרת טיפולית בטוחה על ידי איש מקצוע מוסמך. אל תנסו טכניקה זו לבד.