פיטותרפיה מסורתית

תמציות אם הן תכשירים הידרואלכוהוליים המתקבלים מהשריית צמחים טריים או יבשים בתערובת מים-אתנול. צורה גלנית היסטורית של הפיטותרפיה, הן מאפשרות מיצוי של ספקטרום רחב של תרכובות פעילות ומהוות את הבסיס למרשמים פיטותרפיים והומאופתיים רבים.

תה צמחים, חליטות ומרתחים הם הצורות הגלניות העתיקות והנגישות ביותר בפיטותרפיה. כל שיטת מיצוי מימית — חליטה, רתיחה, השרייה — בעלת תכונות ממסות ספציפיות הקובעות את פרופיל התרכובות הפעילות המופקות ואת היעילות הטיפולית של התכשיר.

ניקוז פיטותרפי הוא גישה מערכתית שמטרתה לעודד את תפקודי ההפרשה של אברי ההפרשה — כבד, כליות, מעיים, ריאות ועור — באמצעות שימוש ממוקד בצמחי מרפא. מבוסס על תיאוריית ההומורים שנורש מהיפוקרטס ומודרניזציה על ידי הנטורופתיה העכשווית, הניקוז מהווה עמוד תווך של פיטותרפיה מונעת ומרפאה.

פיטותרפיה קלינית היא השימוש הטיפולי הרציונלי בצמחי מרפא המבוסס על פרמקוגנוזיה מודרנית, הפרמקופיאה האירופית ונתונים קליניים. מהיפוקרטס ועד ז'אן ולנה, תחום זה משלב מסורת בת אלפי שנים עם קפדנות מדעית להצעת טיפולים המבוססים על תרכובות פעילות צמחיות מתוקננות.

תמציות צמחים מתוקננות (EPS) מייצגות את החידוש המרכזי של הפיטותרפיה העכשווית. המתקבלות באמצעות טחינה קריוגנית ומיצוי הידרואלכוהולי בדרגות עולות, הן מבטיחות פרופיל פיטוכימי מלא ושחזור, תוך שימור הטוטום של הצמח הטרי עם תיקנון לסמנים פעילים העומד בדרישות פרמצבטיות.