ביודאנזה: ריקוד החיים

הצגה

ביודאנזה (מיוונית "ביוס" — חיים, ומספרדית "דאנזה" — ריקוד) היא מערכת של שילוב רגשי, התחדשות אורגנית וחינוך מחדש של תפקודים חיוניים, שפותחה על ידי הפסיכולוג והאנתרופולוג הצ'יליאני רולנדו טורו ארנדה משנות ה-60. היא מגדירה עצמה כ"מערכת פיתוח אנושי" ולא כטיפול במובן המצומצם, למרות שהשפעותיה הטיפוליות מתועדות בהרחבה.

ביודאנזה נעשית אך ורק בקבוצה, ללא מילול במהלך המפגש. היא משתמשת במוזיקה, תנועה ומצבי מפגש ליצירת "ויוונסיות" — חוויות הנחוות בעוצמה ברגע הנוכחי.

מקורות

רולנדו טורו ארנדה (1924-2010), פסיכולוג, אנתרופולוג ומשורר צ'יליאני, פיתח את הביודאנזה במספר שלבים: ניסויים ראשוניים עם מטופלים פסיכיאטריים בשנות ה-60, מיסוד המודל התיאורטי בשנות ה-70, והתפשטות בינלאומית באמריקה הלטינית ואירופה מהשנות ה-80. הקרן הבינלאומית הביוצנטרית (IBF) הוקמה להבטחת איכות ההכשרה.

חמשת קווי הויוונסיה

• חיוניות: אנרגיה חיונית, טונוס, בריאות, שמחת חיים. תרגילים דינמיים, קפיצות, ריקודים קצביים.
• מיניות: במובן הרחב — יכולת הנאה וחיבור חושי, חושניות ואירוטיות בריאה. תנועה זורמת, מגע עדין.
• יצירתיות: חדשנות, ביטוי אישי, התחדשות. אילתור חופשי, ביטוי אמנותי ומשחקי דמיון.
• רגשנות: אהבה, רכות, סולידריות, חמלה. נדנודים, ליטופים, מפגשי דו ו"קנים" (קבוצות תמיכה קטנות).
• טרנסצנדנציה: שייכות ליקום, חיבור לחי. ריקודים איטיים, עיניים עצומות, תנועות מתרחבות, מעגלים מדיטטיביים.

יישומים ותועלות

• ביטחון עצמי: ויוונסיית זהות והכרה קבוצתית מחזקות תחושת ערך עצמי.
• קשר חברתי: תרגילים קבוצתיים שוברים בידוד ומפתחים כישורים יחסיים לא-מילוליים.
• ניהול לחץ: מחקרים מראים ירידה משמעותית בקורטיזול רוקי ועלייה באימונוגלובולין A.
• זוגות: תרגילים בצמדים עוזרים לזוגות לשחזר תקשורת לא-מילולית, רכות ותשוקה.
• קשישים: שיפור שיווי משקל, קואורדינציה וחיוניות.
• ילדים ומתבגרים: פיתוח ביטחון, יצירתיות וביטוי רגשי.

התוויות נגד

• פסיכוזה מפורקת או הפרעה דיסוציאטיבית חמורה
• PTSD לא מיוצב (מגע גופני עלול להפעיל מחדש טראומה)
• פוביה חמורה ממגע או קרבה גופנית
• הפרעות אישיות עם תלות רגשית מובהקת
• מצבים לבביים חמורים לא מבוקרים

ביודאנזה אינה מחליפה טיפול רפואי או פסיכותרפויטי. המנחה הוא מלווה, לא מטפל קליני.