בדיקת שריר ידנית (קינסיולוגיה יישומית)

הצגה

בדיקת שריר ידנית (TMM) מהווה את אבן היסוד של הקינסיולוגיה היישומית (Applied Kinesiology - AK). פותחה בשנת 1964 על ידי הכירופרקטור האמריקאי ג'ורג' גודהארט ג'וניור (1926-2008), פרוטוקול הערכה תפקודית זה חולל מהפכה בגישה האבחנתית ברפואה המשלימה. על ידי תצפית שגם שריר בריא לכאורה יכול להפגין חולשה תפקודית ללא סיבה מבנית ברורה, גודהארט סלל את הדרך להבנה הוליסטית של תפקודי לקוי בגוף. הבדיקה אינה מודדת פשוט כוח גס של שריר, אלא מעריכה את איכות התגובה הנוירולוגית שלו לגירוי חיצוני מכויל.

העיקרון הבסיסי מבוסס על התצפית שכל שריר בגוף מקיים קשרים רפלקסיביים עם איברים ספציפיים, מרידיאנים של דיקור סיני, חומרי מזון ומבני עמוד שדרה. לפיכך, חולשה שזוהתה במהלך בדיקת שריר אינה מצביעה בהכרח על בעיה שרירית מבודדת, אלא עשויה לחשוף חוסר איזון באחת מהמערכות הקשורות. גישה זו, הידועה בשם "שלישיית הבריאות" של גודהארט, גורסת שהבריאות תלויה באיזון בין הממדים המבניים, הכימיים (תזונתיים) והרגשיים של הגוף.

מאז הקמתה, בדיקת השריר הידנית אומצה ונלמדת ברחבי העולם על ידי ה-International College of Applied Kinesiology (ICAK), שנוסד על ידי גודהארט ב-1974. כיום היא משמשת לא רק כירופרקטורים, אלא גם קינסיולוגים, אוסטאופתים, נטורופתים ומטפלים רבים ברפואה אינטגרטיבית.

יוצר: ג'ורג' גודהארט ג'וניור, DC (1926-2008), כירופרקטור אמריקאי, מייסד הקינסיולוגיה היישומית

עקרונות יסוד

בדיקת השריר הידנית מבוססת על העיקרון הנוירולוגי לפיו מערכת העצבים המרכזית שולטת באופן מתמיד בטונוס ובתגובתיות של כל שריר בגוף. כאשר קינסיולוג מפעיל לחץ מדויק ופרוגרסיבי על שריר שמוקם בתנוחת בדיקה ספציפית, הוא מעריך את יכולת המערכת הנוירו-שרירית לשמור על התכווצות יציבה נגד התנגדות זו. התגובה המתקבלת - "נעילה" יציבה (שריר חזק) או "שחרור" הדרגתי (שריר חלש) - מספקת מידע על מצב המעגל הנוירולוגי הקשור לשריר.

בניגוד להערכת כוח קלאסית בפיזיותרפיה, בדיקת השריר בקינסיולוגיה יישומית אינה מבקשת לכמת את הכוח השרירי בניוטונים. מדובר בבדיקה איכותית המעריכה את יכולת השריר להגיב בצורה נאותה לגירוי נוירולוגי. שריר "חלש" בבדיקה אינו בהכרח מנוון או פגוע: הוא מפגין עיכוב נוירולוגי שמקורו עשוי להיות בחוסר איזון חולייתי, תפקוד לקוי של איבר, מחסור תזונתי, מתח רגשי או הפרעה במרידיאן.

הפרשנות של התוצאות מתאימה למודל חמשת הגורמים של החור הבין-חולייתי של גודהארט. שריר שנבדק כ"חלש" עשוי להצביע על תפקוד לקוי במערכת העצבים, המערכת הלימפטית (רפלקסים נוירו-לימפטיים של צ'פמן), המערכת הווסקולרית (רפלקסים נוירו-וסקולריים של בנט), מערכת המרידיאנים או המערכת הכימית-תזונתית.

פרטים טכניים

שמות נוספים

TMM, בדיקת תגובת שריר, בדיקה קינסיולוגית

משך בדיקה לשריר

2 עד 5 שניות לשריר

לחץ מופעל

כוח פרוגרסיבי ומכויל (כ-2 ק"ג), לעולם לא פתאומי

תנוחת המטופל

משתנה בהתאם לשריר: שכיבה על הגב, ישיבה או עמידה

מספר שרירים הניתנים לבדיקה

למעלה מ-50 שרירים מתועדים בפרוטוקול AK המלא

שריר מדד עיקרי

דלטואיד קדמי (הנפוץ ביותר כמדד כללי)

התוויות עיקריות

• הערכה תפקודית כוללת של המצב הנוירו-שרירי
• זיהוי חוסר איזון מבני (תת-פריקות חוליות)
• גילוי תפקוד לקוי של איברים הקשור לחולשות שריר
• הערכת חוסר איזון תזונתי ואי-סבילות למזון
• חקירת מרכיבים רגשיים הקשורים לחסימות גופניות
• מעקב אחר יעילות תיקונים טיפוליים (הערכה מחדש לפני/אחרי)
• הערכת חוסר איזון במרידיאנים בקשר לרפואה סינית מסורתית
• זיהוי סדרי עדיפויות טיפוליים בפרוטוקול טיפול

מהלך הטיפול

מפגש בדיקת שריר ידנית מתחיל בראיון מעמיק עם המטופל כדי להבין את סיבות הפנייה, ההיסטוריה הרפואית והתסמינים הנוכחיים. לאחר מכן המטפל מבצע תצפית יציבתית ומישושית מקדימה לפני תחילת הבדיקות.

המטפל מתחיל בדרך כלל עם שריר מדד, לרוב הדלטואיד הקדמי, כדי לבסס "קו בסיס" ולוודא שהמטופל מבין את הנוהל. המטופל מתבקש להרים את הזרוע לכ-45 מעלות קדימה ולהתנגד בזמן שהמטפל מפעיל לחץ כלפי מטה. איכות התגובה מוערכת: נעילה יציבה, התנגדות הדרגתית, כניעה מיידית או פיצוי על ידי שרירים אחרים.

הבדיקות ממשיכות על שרירים ספציפיים הקשורים לבעיית המטופל. כאשר שריר נבדק כ"חלש", הקינסיולוג משתמש בטכניקות משלימות (מיקום טיפולי, רפלקסים נוירו-לימפטיים, רפלקסים נוירו-וסקולריים, נקודות דיקור) כדי לזהות את הגורם ולהחיל את התיקון המתאים. השריר נבדק שוב כדי לאמת את יעילות ההתערבות.

וריאציות ותת-טכניקות

• בדיקת שריר בשרשרת: הערכה רצופה של מספר שרירים מאותה קבוצה תפקודית
• בדיקת דלטואיד קדמי כשריר מדד אוניברסלי
• בדיקה לפני ואחרי התכווצות להערכת עייפות נוירולוגית
• בדיקה דו-צדדית השוואתית (שמאל/ימין) לזיהוי אסימטריות
• בדיקת שריר עם פרובוקציה (צ'אלנג') לחידוד האבחנה
• בדיקת שריר עם מיקום טיפולי לזיהוי אזורים תפקודיים לקויים
• בדיקת שריר בהקשר רגשי (מילול מתח במהלך הבדיקה)

התוויות נגד

• שבר לאחרונה או אי-יציבות מפרקית באזור הנבדק
• פציעת שריר חריפה (קרע או מתיחה אחרונה)
• דלקת מפרקית חמורה (דלקת חריפה)
• כאב עז המונע שמירה על תנוחת הבדיקה
• פתולוגיה נוירולוגית עם שיתוק מוטורי (הבדיקה אינה מתאימה)
• עייפות קיצונית העלולה לעוות תוצאות
• מצב לאחר ניתוח באזור הנוגע