אבחון לשון (שה ג'ן)

הצגה

אבחון לשון (舌诊) הוא, לצד אבחון דופק, הכלי האבחוני האמבלמטי ביותר ברפואה סינית. הלשון נחשבת ל"מראה של איברים פנימיים". נבדקת לפי ארבעה פרמטרים: גוף, צבע, צורה וציפוי.

עקרונות יסוד

• מיפוי לשון: קצה = לב/ריאה; קצוות = כבד; מרכז = טחול/קיבה; שורש = כליה.
• צבע הגוף: ורוד חיוור = נורמלי; אדום = חום; חיוור = חסר צ'י/דם.
• צורה: נפוחה = לחות; דקה = חסר דם/יין; סדוקה = חסר יין.
• ציפוי: לבן דק = נורמלי; לבן עבה = קור/לחות; צהוב = חום; שומני = ליחה.

יישומים אבחוניים

• הערכת איברי זאנג-פו
• קביעת יין/יאנג, חם/קר
• מעקב התקדמות טיפול

מגבלות

• מושפע ממזון, משקאות, תרופות
• תאורה לא מתאימה