היפנוזה עצמית

סקירה כללית

היפנוזה עצמית היא היכולת לעורר מצב היפנוטי ללא נוכחות מטפל. מבחינה היסטורית, אמיל קואה (1857-1926) היה מהראשונים לפרמל תרגול זה עם שיטתו המפורסמת של אוטוסוגסטיה מודעת ("כל יום, בכל דרך, אני הולך ומשתפר"). מילטון אריקסון סבר שכל היפנוזה היא ביסודה היפנוזה עצמית, כאשר המטפל הוא רק מנחה המקל על תהליך טבעי שהמטופל יכול ללמוד לשחזר לבד.

כיום, היפנוזה עצמית נלמדת ככלי משלים ברוב פרוטוקולי ההיפנותרפיה. היא מאפשרת למטופל להפוך למשתתף פעיל ברווחתו בין מפגשים ולאחר סיום המעקב הטיפולי. מחקרים מדעיים הראו שתרגול סדיר של היפנוזה עצמית משפר משמעותית תוצאות טיפוליות, במיוחד בניהול כאב כרוני וחרדה.

עקרונות יסוד

• אוטונומיה של המטופל: היפנוזה עצמית מעבירה כוח מהמטפל למטופל, הופכת אותו לשחקן פעיל בתהליך השינוי שלו
• אוטוסוגסטיה: המתרגל מנסח ומשתמש בהצעות חיוביות משלו, המותאמות לצרכיו הספציפיים
• פולחניות: תרגול סדיר (אפילו 5-10 דקות ביום) יוצר הרגל שמקל ומאיץ כניסה לטראנס
• מקום בטוח פנימי: בניית מרחב מנטלי של ביטחון מוחלט שהמתרגל יכול לגשת אליו בכל עת
• עיגון והפעלה עצמית: שיוך מחווה, מילה או נשימה עם כניסה למצב תודעה שונה

התוויות עיקריות

• ניהול מתח יומיומי
• שיפור איכות שינה
• ניהול כאב כרוני בין מפגשים
• הכנה לאירועים מלחיצים
• חיזוק ביטחון עצמי
• ניהול תשוקות (טבק, אוכל)
• שיפור ריכוז
• הרפיה והתאוששות מהירה
• שמירה על רכישות טיפוליות לאחר סיום הטיפול

מהלך מפגש היפנוזה עצמית

פרוטוקול היפנוזה עצמית בסיסי נמשך בין 10 ל-20 דקות:

1. הכנה (2 דק'): בחירת מקום שקט, תנוחה נוחה (ישיבה או שכיבה). הגדרת כוונת המפגש ומשך הזמן הרצוי. עצימת עיניים
2. אינדוקציה עצמית (3-5 דק'): מספר טכניקות אפשריות — ספירה לאחור מ-10 ל-1 תוך ויזואליזציה של ירידה במדרגות; קיבוע מנטלי על נקודה דמיונית; טכניקת "3-2-1" (3 דברים נראים, 3 נשמעים, 3 מורגשים, אז 2, אז 1); נשימה עמוקה עם נשיפה מוארכת
3. העמקה (2 דק'): ירידה מנטלית במדרגות נוספות, או דמיון של ציפה במקום מרגיע (חוף, יער, ענן)
4. עבודה פנימית (5-10 דק'): חזרה על אוטוסוגסטיות נבחרות, ויזואליזציה של המטרה שהושגה, דיאלוג עם חלק מעצמך, חקירת המקום הבטוח הפנימי
5. חזרה (2 דק'): ספירה מתקדמת מ-1 ל-5, כל מספר מחזיר עוד ערנות ומודעות. "ב-5, אהיה ער לחלוטין, רגוע ובטוח"

וריאציות וטכניקות מתקדמות

טכניקת "המקום הבטוח" כוללת בנייה מנטלית של מרחב ביטחון מוחלט שהמתרגל יכול לזכור מיידית באמצעות מחוות-עוגן. טכניקת בטי אריקסון (בתו של מילטון) משתמשת בדיסוציאציה מודע/לא-מודע על ידי חילוף בין מה שהמודע עושה ומה שהלא-מודע עושה. היפנוזה עצמית "פלאש" של 30 שניות עד דקה מותאמת למצבי חירום רגשיים (לפני ראיון, אחרי קונפליקט). אפליקציות מובייל והקלטות אודיו מודרכות מקלות על הלמידה למתחילים, אם כי אינן מחליפות הדרכה מקצועית.

התוויות נגד

• פסיכוזה פעילה (סיכון לבלבול בין מצבים פנימיים למציאות)
• הפרעה דיסוציאטיבית לא מטופלת (אינדוקציה עצמית עלולה לעורר אפיזודות דיסוציאטיביות)
• דיכאון חמור ללא מעקב טיפולי (אוטוסוגסטיות עלולות להיות מוסטות לשלילה)
• נהיגה או הפעלת מכונות (לעולם לא לתרגל במצבים אלה)
• מפגש ראשון ללא הדרכה מקצועית (הלמידה הראשונית צריכה להיות מונחית על ידי היפנותרפיסט מוסמך)