טיפול בחשיפה ממושכת

הצגה

טיפול בחשיפה ממושכת (PE) הוא פרוטוקול טיפול להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שפותח על ידי אדנה ב. פואה, פרופסורית לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. זהו אחד הטיפולים הנחקרים והמאומתים ביותר ל-PTSD, מומלץ כטיפול קו ראשון על ידי APA, VA/DoD ו-WHO.

מבוסס על תיאוריית העיבוד הרגשי של פואה וקוזאק (1986), גישה זו נשענת על העיקרון שהימנעות — התנהגותית וקוגניטיבית — מחזיקה תסמיני PTSD על ידי מניעת עיבוד רגשי מחדש של הזיכרון הטראומטי.

מייסדת: אדנה ב. פואה (נולדה 1937), פרופסורית לפסיכולוגיה, אוניברסיטת פנסילבניה

עקרונות יסוד

תיאוריית העיבוד הרגשי מציעה ש-PTSD נובע ממבנה פחד פתולוגי — רשת זיכרון המכילה אסוציאציות שגויות בין הטראומה לגירויים רגילים. חשיפה חוזרת מאפשרת הבנייה, למידה מתקנת ושינוי מבנה הפחד.

התוויות עיקריות

• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (התוויה ראשית)
• PTSD כרוני ועמיד לטיפול
• PTSD הקשור לתקיפה מינית
• PTSD קרבי (חיילים)
• PTSD בעקבות תאונות או אסונות
• טראומות מרובות

מהלך המפגש

הפרוטוקול הסטנדרטי כולל 8 עד 15 מפגשים של 90 דקות. מפגשים 1-2 מוקדשים לפסיכו-חינוך, איסוף מידע על הטראומה, לימוד נשימה בטנית ובניית היררכיית חשיפה in vivo.

ממפגש 3, כל מפגש כולל: 1) סקירת חשיפה in vivo; 2) חשיפה דמיונית — המטופל מספר את הזיכרון הטראומטי בזמן הווה, עיניים עצומות, שוב ושוב (30-45 דקות); 3) עיבוד לאחר מכן; 4) מתן שיעורי בית של חשיפות in vivo והאזנה יומית להקלטה.

ניגודי-התוויות

• סיכון אובדני מיידי ולא יציב
• פסיכוזה פעילה לא מטופלת
• פגיעה עצמית חמורה פעילה
• שימוש פעיל בחומרים לא מיוצב
• דיסוציאציה מבנית חמורה