טכניקת הסרט (Movie Technique)

הצגה

טכניקת הסרט (Movie Technique) היא אחד הפרוטוקולים המתקדמים החשובים ביותר ב-EFT (טכניקות חופש רגשי), שפותחה על ידי גארי קרייג בסוף שנות ה-90 ותועדה בהרחבה במדריך EFT הקליני. היא תוכננה במיוחד לטיפול בזיכרונות טראומטיים בינוניים עד חמורים תוך הגנה על המטופל מפני הפעלה מחדש טראומטית עצימה ובלתי מבוקרת.

העיקרון המרכזי נשען על דיסוציאציה מגוננת: במקום לחוות מחדש אירוע טראומטי בגוף ראשון (אסוציאציה), המטופל מוזמן לתפוס את עצמו כצופה בסרטו שלו. מרחק פסיכולוגי זה מאפשר להתחיל לעבד את הטראומה מבלי להציף את מערכת העצבים בעומס רגשי בלתי נסבל.

מה שמבדיל את טכניקת הסרט מפרוטוקול ה-EFT הבסיסי הוא המבנה ההדרגתי שלב אחר שלב. כל שלב — מהכותרת בלבד ועד לאסוציאציה מלאה מחדש — כרוך בהערכת SUD (יחידות מצוקה סובייקטיביות) והקשה לפני המשך. אין מתקדמים לשלב הבא אם העוצמה נשארת מעל 2-3 מתוך 10.

עקרונות יסוד

דיסוציאציה כהגנה: כאשר טראומה מטופלת ישירות, המערכת הלימבית עלולה לעבור למצב הישרדות, מה שהופך כל עבודה טיפולית לבלתי אפשרית. על ידי בקשה מהמטופל "לצפות" ולא "לחיות", קליפת המוח הקדמית נשארת מעורבת.

אפקט הכותרת: האינדיקטור האבחוני הראשון הוא תגובת המטופל לעצם נתינת כותרת לזיכרון. אם הכותרת לבד מעוררת SUD גבוה (7-10), מתחילים בהקשה על הכותרת בלבד — ללא כל תוכן — עד שהעלאת הכותרת הופכת לנייטרלית (SUD 0-2).

נרטיב מופסק: כאשר המטופל מתחיל "לצפות בסרטו" נפשית, הוא מקבל הוראה מפורשת לעצור מיד בכל עלייה בעוצמה. העצירה אינה כישלון; היא לב הפרוטוקול. מקישים על הרגש או התחושה הנוכחית, ואז מרגישים מחדש ומתחילים.

אסוציאציה מחדש סופית: לאחר שניתן לצפות בסרט כולו בעוצמת SUD 0-2, המטפל מזמין את המטופל "להיכנס לסרט" — לעבור ממשקיף לשחקן. אם אין עלייה בעוצמה, הדבר מאשר שהמטען הרגשי נוטרל באמת.

פרטים טכניים

מקור

גארי קרייג, EFT Universe, סוף שנות ה-90

רמת יישום

מתקדם — פרקטיקה קלינית, לא מומלץ לתרגול עצמי בטראומות חמורות

התוויות עיקריות

טראומות בינוניות עד חמורות, PTSD, זיכרונות טעונים עם דמיון חודרני

משך משוער

20 עד 60 דקות לכל אירוע טראומטי בהתאם לעוצמה

כלי מדידה

סולם SUD (0-10) בכל שלב

נקודות הקשה

רצף EFT סטנדרטי: קודקוד, גבה, פינת עין, מתחת לעין, מתחת לאף, סנטר, עצם הבריח, מתחת לזרוע, נקודת קראטה

בסיס ראיות

כלול ב-EFT קליני, רמת ראיות A עבור PTSD

התוויות עיקריות

• טראומות בודדות בינוניות עד חמורות: תאונות דרכים, תקיפה חד-פעמית, אבחנה רפואית פתאומית, זיכרון השפלה עזה
• PTSD מאובחן או תת-קליני: המטופל מציג פלאשבקים, הימנעות או היפר-ערנות הקשורים לאירוע מזוהה
• זיכרונות מפתח בשרשרת טראומטית: זיכרון ספציפי המייצג את ה"קשר" של בעיה רחבה יותר
• פוביות עם מקור זיכרוני מזוהה: פוביה מים לאחר טביעה כמעט, פוביה חברתית לאחר השפלה פומבית
• דיכוי-עסוק: פלאשבקים חזותיים או חושיים חוזרים

מהלך הטיפול

שלב 1 — הכנה וחינוך פסיכולוגי (5-10 דקות)
המטפל מסביר את הפרוטוקול: רעיון הסרט, תפקיד הכותרת, ההוראה לעצור מיד בכל עוצמה. המטופל מבין שהוא תמיד בטוח ובשליטה.

שלב 2 — בחירת כותרת (5 דקות)
המטופל בוחר כותרת ניטרלית לזיכרון — כותרת סרט המרמזת על האירוע מבלי לתאר אותו.

שלב 3 — SUD על הכותרת בלבד (5-15 דקות)
"כשאתה פשוט חושב על כותרת הסרט הזה, מה העוצמה שלך מתוך 10?" אם SUD מעל 3, מקישים על הכותרת בלבד עד ל-0-2.

שלב 4-7 — הקרנת הסרט הנפשי ועד לאסוציאציה מחדש
המטופל מתחיל לצפות בסרטו נפשית, עוצר בכל עלייה בעוצמה להקשה, מרגיש, וממשיך. לאחר שניתן לצפות בסרט כולו בלי עוצמה, בוחנים את האסוציאציה מחדש על ידי כניסה לסרט בגוף ראשון.

וריאציות ותת-טכניקות

שילוב עם טכניקת הסיפור: לאחר טכניקת הסרט, ניתן לבקש מהמטופל לספר את הסיפור בעל פה לאימות הכללה וטיפול בהיבטים שיוריים.

טכניקת הסרט לפוביות עתידיות: התאמת הטכניקה למצב שמיוחל בעתיד, תסריט כסרט ולהקיש עד שניתן לדמיין מעבר דרך האירוע ללא מצוקה.

ניגודי-התוויות

• דיסוציאציה מבנית חמורה: מטופלים עם DID או דיסוציאציה כרונית חמורה דורשים התאמה משמעותית של הפרוטוקול.
• אפיזודה פסיכוטית פעילה: אסור בשלב אקוטי של פסיכוזה.
• טראומות התפתחותיות מוקדמות (לפני גיל 3): הזיכרון אינו מאורגן כתמונות נרטיביות; גישות סומטיות מועדפות.
• תרגול עצמי לטראומות חמורות: לא מומלץ מאוד ללא פיקוח טיפולי.