היפנוזה אריקסוניאנית

סקירה כללית

היפנוזה אריקסוניאנית נולדה מעבודתו הקלינית יוצאת הדופן של מילטון ה. אריקסון (1901-1980), פסיכיאטר אמריקאי הנחשב להיפנותרפיסט הגדול ביותר של המאה ה-20. נפגע מפוליו בגיל 17, משותק ובשיקום, אריקסון פיתח רגישות יוצאת דופן לתקשורת לא-מילולית ולמשאבים הלא-מודעים של בני האדם. גישתו חוללה מהפכה בתרגול ההיפנוזה בשבירתה עם המודל הסמכותני של ההיפנוזה הקלאסית.

בניגוד להיפנוזה דירקטיבית בה המטפל כופה הצעות, הגישה האריקסוניאנית רואה במטופל שותף פעיל המחזיק בכל המשאבים הנחוצים לשינויו. תפקיד המטפל הוא ליצור תנאים המאפשרים למטופל לגשת לפתרונותיו שלו, המאוחסנים בלא-מודע שלו. גישה זו היא הנלמדת ביותר כיום בהכשרות היפנוזה טיפולית בעולם.

עקרונות יסוד

• הלא-מודע כמאגר משאבים: בניגוד לתפיסה הפרוידיאנית של הלא-מודע כמקום קונפליקטים מודחקים, אריקסון רואה בו בעל ברית מיטיב המכיל את כל החוויות, הלמידות והפתרונות הנחוצים
• עקרון הניצול (utilization): כל מה שהמטופל מביא למפגש — סימפטומים, התנגדויות, אמונות — ניתן לשימוש כמנוף טיפולי
• הצעות עקיפות: במקום "תירדם", המטפל אומר "אולי תבחין בנוחות מסוימת שמתיישבת..." — היעדר הוראה מאפשר למטופל לאמץ את התהליך
• מטאפורות טיפוליות: סיפורים, אנקדוטות ודימויים המתקשרים עם הלא-מודע מבלי להפעיל הגנות מודעות
• דיסוציאציה מודע/לא-מודע: המטפל פונה בו-זמנית לחלק המודע ולחלק הלא-מודע של המטופל
• מיסגור מחדש: שינוי המשמעות המיוחסת לחוויה כדי לשנות את החוויה הרגשית

התוויות עיקריות

• חרדה, מתח והפרעות חרדה
• פוביות והתקפי פאניקה
• דיכאון קל עד בינוני
• הפרעות שינה
• התמכרויות (טבק, אלכוהול, אוכל)
• ניהול כאב כרוני
• הפרעות פסיכוסומטיות
• טראומות ו-PTSD
• הפרעות אכילה
• הכנה כירורגית ומיילדותית
• פיתוח אישי וביטחון עצמי

מהלך מפגש

מפגש היפנוזה אריקסוניאנית נמשך בין 45 דקות לשעה וחצי:

1. ראיון מקדים (15-20 דק'): המטפל חוקר את הסוגייה בסקרנות, מזהה משאבי מטופל, מתבונן בשפה מילולית ולא-מילולית. הוא אוסף מטאפורות טבעיות בהן משתמש המטופל ("אני במנהרה", "אני נושא משקל")
2. אינדוקציה היפנוטית (5-10 דק'): מתקדמת וטבעית, יכולה להשתמש בקיבוע חזותי, לויטציית זרוע, בלבול או פשוט שיחה שמחליקה בהדרגה למצב תודעה שונה. האינדוקציה מותאמת לכל מטופל
3. העמקה (5 דק'): טכניקות ירידה במדרגות, ספירה או קטלפסיה להעמקת הטראנס
4. עבודה טיפולית (15-30 דק'): ליבת המפגש משתמשת במטאפורות, מיסגור מחדש, רגרסיה בגיל, התקדמות בגיל, הצעות פוסט-היפנוטיות, דיאלוג עם חלקים לא-מודעים, או כל כלי אחר המותאם לסוגיית המטופל
5. כיוון מחדש (5 דק'): חזרה הדרגתית למצב ערות, לעתים עם אמנזיה חלקית של תוכן הטראנס
6. סיכום (5-10 דק'): המטופל משתף מה שהוא רוצה מחווייתו. המטפל נשאר ניטרלי ונמנע מניתוח-יתר, מאפשר ללא-מודע להמשיך בעבודתו

וריאציות וזרמים נגזרים

היפנוזה אריקסוניאנית הולידה זרמים רבים: ההיפנוזה החדשה של דניאל אראוז וג'פרי זייג, היפנוזה אינטגרטיבית של פרנסואה רוסטנג, היפנוזה אסטרטגית בהשראת ג'יי היילי. הגישה משולבת לעתים קרובות עם טיפולים קצרים, NLP (שנגזרה ממנה ישירות) או טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים. בסביבה בית-חולימית, היפנוזה אריקסוניאנית משמשת בהיפנו-סדציה (ניתוח תחת היפנוזה עם הרדמה מקומית).

התוויות נגד

• פסיכוזה פעילה לא מיוצבת (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית בשלב מאני)
• הפרעה דיסוציאטיבית חמורה
• פרנויה (הממד היחסי של אמון נפגע)
• אפילפסיה לא מבוקרת (אינדוקציות מסוימות עלולות לעורר התקפים אצל נבדקים רגישים מאוד)
• סירוב או פחד קיצוני מהיפנוזה (הברית הטיפולית הכרחית)