גשטלט תרפיה

הצגה

גשטלט תרפיה היא גישה פסיכותרפויטית הומניסטית וחווייתית שפותחה בשנות ה-50 על ידי פריץ פרלס, לורה פרלס ופול גודמן. המילה 'גשטלט' (גרמנית ל'צורה', 'תצורה') מתייחסת ל'שלמות מאורגנת': הטיפול מאפשר למטופל לתפוס את מצבו באופן גלובלי.

מייסדים: פריץ פרלס (1893–1970), לורה פרלס (1905–1990) ופול גודמן (1911–1972)

עקרונות יסוד

כאן ועכשיו: העדפת החוויה המיידית.

מחזור מגע: קדם-מגע → מגע → מגע מלא → אחרי-מגע. הפרעות מתעוררות כשמחזור זה מופרע.

התנגדויות למגע: קונפלואנס, אינטרויקציה, פרויקציה, רטרופלקציה, דפלקציה.

אחריות: לקחת בעלות על בחירות, רגשות והתנהגויות.

התוויות עיקריות

• חרדה ולחץ
• דיכאון ואובדן חיוניות
• קשיים יחסיים
• חוסר ביטחון עצמי
• אבל ואובדן
• שחיקה
• מעברי חיים

מהלך המפגש

מפגשים נמשכים 45-60 דקות באופן פרטני או 2-3 שעות בקבוצה. טכניקת 'הכיסא הריק' היא אמבלמטית: המטופל מנהל דיאלוג עם כיסא ריק המייצג אדם נעדר או היבט לא פתור. מעקב טיפוסי נמשך 1-3 שנים.

ניגודי-התוויות

• פסיכוזה חריפה
• דיכאון חמור עם חוסר יכולת למעורבות חווייתית
• מבנה אישיות שביר מדי